פיתוח הנגב הוא צעד חיוני למדינת ישראל ולתושבי הנגב. יישום תוכנית "נגב 2015" יביא לצמצום הפערים הכלכליים חברתיים בין תושבי הנגב לתושבי מרכז הארץ. כמו כן תביא התוכנית לחיזוק ההתיישבות באמצעות סיוע לעסקים, והעברה של בסיסים ומחנות צה"ל לאזור, להשקעה בחינוך, ולניצול מרבי של הקרקע המצויה בשפע באזור זה וכן להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בנגב.
לתוכנית ארבעה יעדים מרכזיים:
גידול באוכלוסייה: גידול בכמות האוכלוסייה בנגב ב-70%, מ-535 אלף נפש על פי נתוני סוף שנת 2003 ל-900 אלף נפש בשנת 2015.
גידול במספר המועסקים: הגדלת מספר המועסקים בנגב מ-164 אלף, על פי נתוני סוף שנת 2003 ל-300 אלף בשנת 2015. כדי להגדיל את מספר המועסקים בנגב, על התוכנית לפיתוח הנגב לדאוג למקומות תעסוקה נוספים.
העלאת השכר: צמצום הפער בהכנסה הממוצעת לנפש ב-60%, בין אזור הפעלת התוכנית לממוצע הארצי. על פי נתונים בשנת 2001 הפער היה כ-10.7% לעומת פער עתידי רצוי של כ-4.2% בשנת 2015.
גידול במספר הסטודנטים: השוואת מספר הסטודנטים תושבי הנגב, מקרב האוכלוסייה היהודית, בגילאי 29-20 לממוצע הארצי - מ-12.1%- ל-15.6%, והעלאת מספר הסטודנטים מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, בגילאי 29-20,- מ-2.2% על פי נתוני סוף שנת 2001 ל- בשנת 2015.
אמצעים למימוש היעדים:
ניצול משאב הקרקע: צפיפות האוכלוסין באזור המרכז היא מהגבוהות בעולם, בעוד שהשטחים בנגב אינם מנוצלים כראוי. פיתוח הנגב יביא לניצול מרבי של הקרקע ולהקמת יישובים ועסקים חדשים.
סגירת פערים כלכליים וחברתיים: בין הנגב למרכז הארץ קיימים פערים גדולים במספר תחומים, כגון: פיתוח תשתיות הנגב יביא לצמצום הפערים הללו, לשיפור איכות החיים ולניצול טוב יותר של ההון האנושי בנגב.
שימוש יעיל בנכסים קיימים: פיתוח הנגב יאפשר מיצוי של נכסים הקיימים בנגב: שדרוג אוניברסיטת בן גוריון והקמת מוסדות איכותיים להשכלה גבוהה שיביאו סטודנטים לנגב, שימוש יעיל בנכסי טבע ונוף לטובת התושבים, תעסוקה לתושבי האזור בחברות הכימיקלים, ההשקיה והאלקטרוניקה הקיימות באזור.
פיזור הנכסים האסטרטגים: מרבית הנכסים האנושיים, הכלכליים והביטחוניים נמצאים באזור המרכז. פיתוח הנגב יביא לפיזור נכון יותר של נכסים אלה, ויגביר את החוסן הלאומי של מדינת ישראל.
